#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. א המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה האם ידירנה הנאה כשמגרשה ובמאי פליגי?	"ר' אליעזר אומר שידירנה ור' יהושע אומר אינו צריך. <p dir=""rtl"">אפשר לפרש שנחלקו האם אדם עושה קנוניא על הקדש בבריא {אבל שכיב מרע אמר רב הונא שודאי אינו עושה שאין אדם חוטא ולא לו}. ואב&quot;א שנחלקו בנדר שהודר ברבים או על דעת רבים האם יש לו הפרה, והוקשה על זה. אלא נחלקו במחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה האם יש שאילה בהקדש וכן איתא בברייתא.</p>"	ערכין כג.		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: א מתי ערב משתעבד בחוב ובכתובת אשה כשיש נכסים ללוה וכשאין לו?	"ערב דכתובה - ודאי שאין משתעבד ואפ' יש נכסים ללוה דלאו מידיה חסרא אלא מצוה קעביד. <p dir=""rtl"">קבלן דבעל חוב - ודאי משתעבד אפ' אין לו. </p><p dir=""rtl"">ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה - איכא מ&quot;ד שדוקא אם יש לו נכסים משתעבד {ולאב&quot;א אבא לבריה אפ' אין לו}, ואיכא מ&quot;ד אפ' אין לו, והלכה אפ' אין לו.</p>"	ערכין כג:		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ב המוכר את שדהו ואח&quot;כ מגרש את אשתו האם גם כאן נחלקו ר&quot;א ור&quot;י האם ידירנה הנאה ומדוע?	רב פפא אמר שגם כאן נחלקו, ונהרדעי אמרי שדוקא בהקדש משום ריוח של הקדש וערב דכתובה שעשה מצוה אבל בלוקח הוא דהפסיד אנפשיה.	ערכין כג:		ששי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ג המקדיש נכסיו והיו עליו כתובת אשה ובעל חוב, כיצד גובים ומה הטעם. ומה הדין כשאין החוב שווה כמו ההקדש?	"הפודה פודה (לרש&quot;י בדבר מועט ולתוס' בעודף על החוב) ע&quot;מ לתת לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו, כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון.<p dir=""rtl"">הקדיש תשעים והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה וה&quot;מ ששוה עד חציו אבל יותר מכך אינו פודה כלל ורשב&quot;ג אומר שכל שאין חובו כנגד הקדשו אינו פודה כלל (ועוד ע' פ' נוסף ברש&quot;י).</p>"	ערכין כג:		
